יום שלישי
א' תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת מעשר שני, פרק ה, משנה ב

משנה ב: כֶּרֶם רְבָעִי הָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צָד. וְאֵיזוֹ הִיא תְחוּמָהּ, אֵילַת מִן הַדָּרוֹם וְעַקְרַבַּת מִן הַצָּפוֹן, לוֹד מִן הַמַּעֲרָב וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח. וּמִשֶּׁרַבּוּ הַפֵּרוֹת, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא נִפְדֶּה סָמוּךְ לַחוֹמָה. וּתְנַאי הָיָה הַדָּבָר, שֶׁאֵימָתַי שֶׁיִּרְצוּ, יַחֲזֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה הַתְּנַאי הַזֶּה. וּתְנַאי הָיָה, אֵימָתַי שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יַחֲזֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה:

משנה ב: כֶּרֶם רְבָעִי (-פירות של השנה הרביעית), הָיָה עוֹלֶה בעצמו לִירוּשָׁלַיִם, אם היה הכרם במרחק של מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד מירושלים לְכָל צַד, ואף שמדין תורה מותר לפדותם ולהעלות את דמיהם, תקנו חכמים שיעלו את הפירות עצמם לירושלים, כי על ידי זה לא יצטרכו העולים לירושלים לקנות שם פירות של חולין, ויהיו שווקי ירושלים מלאים ומעוטרים בפירות חולין.

וְאֵיזוֹ הִיא תְחוּמָהּ של ירושלים לענין זה, כלומר, היכן הם המקומות שהם במרחק מהלך יום אחד, שהפירות שגדלים ממקומות אלו ועד לירושלים אסורים מדרבנן בפדיון, אֵילַת מִן הַדָּרוֹם, וְעַקְרְבַת מִן הַצָּפוֹן, לוּד מִן הַמַּעֲרָב, וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח.

וְכיון שטעם התקנה היה כדי שיהיו שווקי ירושלים מלאים פירות של חולין, מִשֶּׁרַבּוּ הַפֵּרוֹת בירושלים, ולא היה צורך בתקנה זו, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא כרם רבעי נִפְדֶּה אפילו אם הוא נטוע סָמוּךְ לַחוֹמָה של ירושלים, וּמכל מקום תְנַאי הָיָה בַדָּבָר – בשעה שתקנו זאת הוסיפו תנאי בתקנה, שֶׁאֵימָתַי שֶׁיִּרְצוּ לבטל תקנה זו, והיינו כשיתמעטו הפירות שוב, וירצו להחזיר את התקנה הראשונה שאין לפדות פירות אלו, יַחֲזוֹר הַדָּבָר מאליו לִכְמוֹת שֶׁהָיָה בתחילה, ולא יצטרכו לחזור ולתקן תקנה חדשה.

רַבִּי יוֹסֵי חולק ואוֹמֵר, תקנה חדשה זו, שמותר לפדות אפילו פירות הסמוכים לחומת ירושלים, לא היתה מחמת שהתרבו בה הפירות, אלא מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ והיתה ירושלים ביד הגוים, הָיָה הַתְּנַאי הַזֶּה, כיון שבאותו זמן לא רצו לעטר את שווקי ירושלים בפירות, וּתְנַאי הָיָה, שאֵימָתַי שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וירצו לחדש את התקנה הראשונה, יַחֲזוֹר הַדָּבָר מאליו לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, ללא שיתקנו כן מחדש.

 

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?