ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יב
כא) אשה אומרת מת, או היא שאמרה מת בעלי, ואחר כך בא עד כשר ואמר לא מת, הרי זו לא תנשא, ואם נשאת, תצא.
כב) אשה אומרת לא מת, ושתי נשים אומרות מת, הרי זו תנשא. וכן אם אמרו עשר נשים לא מת, ואחת עשרה אומרות מת, הרי זו תנשא, כדברי הרוב, שאין אומרין 'שנים כמאה' אלא בעדים כשרים, שהאמינה התורה לשני עדים כמאה עדים, ואין חילוק בדבר, אבל בפסולין, הלך אחר הרוב, בין להקל בין להחמיר.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
