ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
א) האשה שאמרה לבעלה 'גירשתני בפני פלוני ופלוני', ובאו אותן העדים שנקבה בשמותיהם והכחישוה, ואחר כך הלכה היא ובעלה למדינת הים, ואפילו שהיה שלום בעולם, ובאה ואמרה 'מת בעלי', אינה נאמנת, שזו הוחזקה כשקרנית ורוצה להשמט מתחת בעלה. בא עד אחד והעיד לה שמת בעלה, לא תנשא, כיון שאנו חוששים שמא היא שכרה אותו, ואם נשאת לאחר לא תצא, שהרי יש לה עד.
ב) וכן בסתם אשת איש (שלא הוחזקה שקרנית), אם היתה מלחמה בעולם, ובאה ואמרה 'מת בעלי במלחמה', אינה נאמנת, ואף על פי שהיה שלום בינו לבינה, כיון שאנו חוששים שמא תסמוך דעתה על דברים שרובן למיתה ותאמר שגם בעלה מת, כגון שנהרגו הראשונים והאחרונים שהיה בעלה באמצען, שהרי היא אומרת בדעתה, מאחר שנהרגו אלו ואלו ודאי נהרג גם הוא בכללן, לפיכך אינה נאמנת. ואפילו אמרה 'מת במלחמה וקברתיו', אינה נאמנת. אבל אם אמרה 'מת על מטתו', כדרכו, הרי זו נאמנת.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
