ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
ט) שמע מן התינוקות שהן אומרין לפי תומם 'עכשיו באנו מהספד פלוני, כך וכך ספדנין היו שם, ופלוני החכם, ופלוני עלה אחר מטתו, כך וכך עשו במטתו', הרי זה מעיד מפיהן על פי הדברים האלו וכיוצא בהן, ומשיאין את אשתו של אותו פלוני.
י) ישראל שאמר 'הרגתי את פלוני', הרי זו תנשא על פיו, שאין אדם משים עצמו רשע, והרי העיד שמת, ואנו מאמינים לו רק לענין זה שמת אותו פלוני, אך לא לענין זה שהוא עצמו הרגו (ואף שהכשירו חכמים עדים פסולים לעדות אשה, זהו רק בפסולים דרבנן, ולא בפסולים מהתורה כשאינם מסיחים לפי תומם, וכפי שהתבאר לעיל (פי"ב הי"ז)).
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
