מאמר שלישי, יא 5

המשך יא. החבר: הנה, כשיתבונן החסיד בדבר זה בכל תנועה מתנועותיו, הלא בודאי יתן תמיד הודאה לה' יתברך, הבורא את אבריו ומשפיע עליהם עזר תמידי בהשלמת תפקידם. אדם זה, כאילו השכינה מתהלכת עמו, והמלאכים מתחברים עמו בכח, ואם יתחזק בדרך החסידות, וימצא במקומות הראויים להשראת השכינה, תתחבר השכינה עמו בפועל. מדרגת החסיד היא ראיית המלאכים עין בעין, והיא מדרגתם של גדולי חכמי ישראל בבית שני, שהיו שומעים בת קול, ורואים צורות, אבל עדיין אין זו מדרגת הנבואה, כי הנבואה היא מעל מדרגה זו. החסיד מקבל את הכבוד שמתכבד בהשראת השכינה עמו, בצורה שראוי לעבד המקבל פרס מאדונו שבראו והיטיב עמו, ומשקיף על מעשיו על מנת לשלם לו כגמולו שכר או עונש.

אל יהיה לפלא בעיניך בקשת החסיד לכבוד השכינה קודם עשותו צרכיו: "התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון תנו כבוד לאלהי ישראל הרפו ממני עד שאכנס ואעשה רצוני ואבוא עליכם". הוידוי שאומר אחר יציאתו משם בברכת "אשר יצר את האדם בחכמה", כמה נפלא הוא בתוכן, וכמה מדוקדק ומנוסח כראוי במלים, למי שמתבונן בו במבט אמת. הנה פתח בחכמה הגדולה בבריאת האדם, וחתם ב"רופא כל בשר ומפליא לעשות", ומלמדנו נפלאות הבריאה בבריאת הכחות שברא בחי, כח הדוחה את הפסלת, וכח המחזיק ומעכב את האוכל לצורך הגוף, וכולל את כל היצורים באמרו "כל בשר".