סגולה לזיווג הגון: לקרוא את פרשת השליחות של אליעזר עבד אברהם לקדש את רבקה ליצחק,
שנים מקרא ואחד תרגום, באשמורת הבוקר, ארבעים יום רצופים,
לאחר מכן להדליק ל"ב נרות כמנין 'זיווג' וכמנין 'לב', ולתת ל"ב שקלים לצדקה.
נכון סגולה טובה?
גם פרשה שקשורה לשידוך, גם מיסטיקה של נרות דולקים, גם צדקה,
ועוד באשמורת הבוקר, בשביל שזה יהיה קצת קשה ומסובך (מתי זה בדיוק אשמורת הבוקר?),
מיותר לציין שסגולה זו לא הייתה ולא נבראה, לפני דקה היא לא הייתה קיימת,
אבל אם מספיק אנשים ידפיסו זאת ויתלו בתחנות אוטובוס, חדרי מדרגות ולוחות מודעות,
תוך כמה חודשים זה יהיה להיט עם סיפורי מופת, של 'עשיתי ונושעתי',
ויהיו הרבה (שבין כך היו מתארסים באותו זמן) שיאמרו שבזכות הסגולה הם מצאו את זיווגם.
מה קורה לנו?
מדוע אנחנו ממהרים להאמין לכל סגולה חסרת מקור (ולפעמים גם חסרת הגיון או תוכן)
שמישהו עלום תלה / פרסם / שלח בדוא"ל? מדוע אנו כל כך פתאים??
אם באמת היהדות הייתה שוללת את הסגולות, היה איזה 'יצר הרע' לטעום מהסגולות האסורות,
בבחינת 'מים גנובים ימתקו',
אבל האמת היא שהיהדות מכירה בדברים סגוליים, ואף מפרסמת אותם,
אבל בשבילינו זה לא מספיק מעניין, לא מספיק מרגש, לא מסעיר אותנו מספיק, בסך הכל מצווה…
הנה סגולה שמופיעה בגמרא: כבד את אשתך, כדי שתתעשר (בבא מציעא נט.).
סגולה נוספת? טול ידים כראוי ובשפע, ותתברך בשפע ובעשירות (שבת סב:, זוהר פרשת שמיני).
תאמרו כל יום פרשת המן (פוסקים בשם הירושלמי).
סגולה נוספת? תהיו זהירים בברכת המזון (ספר החינוך).
תהיו זהירים בהדלקת נרות מצוה, שבת וחנוכה (שבת כג:).
תהיו זהירים במצוות מזוזה (שבת כג:).
כמה אנשים אתם מכירים שעושים את הסגולות הללו?
הרבה יותר מעניין להדליק נרות ביום חול, לתלות שקיות על חלונות, לכתוב שמות על בקבוקים,
לצייר על הקירות ולהתמקד בזוטות, בבחינת 'עשיתי ושכחתי',
ולא משהו נדוש כמו מצווה שבסך הכל כתובה בגמרא…
מה תאמרו, שלא תמיד הסגולות הללו עובדות, נכון, לפעמים עוונות של האדם מעכבים את השפע.
אבל שימו לב, אם עוונות יכולים לעכב סגולה הכתובה בגמרא,
ברור שהם יכולים לעכב גם סגולה שכתובה בתחנת אוטובוס…
מה בעצם הבעיה בסגולות הללו, חסרות המקור ונטולות הבסיס? וכפי שאומרים רבים, 'אם לא יועיל לא יזיק'?…
ראשית, כיון שלא מדובר על מי שמאמין בכוחות חיצוניים, אלא על מי שיודע ומאמין באמונה שלימה
שכל מה שקורה בעולם אינו בשליטת שום גורם, גם לא מלאך או שרף, אלא רק בידי ה',
האם באמת מישהו שפוי חושב שה' יתן את הישועה רק למי שעושה מעשים מוזרים חסרי הבנה, חסרי תועלת,
ללא מקור וללא תכלית? האם יש מחשבה עקומה מזו?
האם מישהו היה מעלה בדעתו שאביו ואמו יתנו לו ארוחת צהריים
רק אם הוא יתלה את השם שלו בתוך שקית על התריס של החלון?
או יכתוב את השם שלו על צלחת חד פעמית, מהסוף להתחלה שלש פעמים?
ואיך הם יגיבו אם תעשו דבר כזה?
אז למה על ה' אתם חושבים כך?
שנית, כיון שכולנו מאמינים בה', ומבינים שגם הקשיים שאנו חווים לא נוצרו בטעות או מחוסר שימת לב,
אלא כדי לעורר אותנו לדבר מה.
מה קורה כשאנו משקיעים את האנרגיה, הרצונות, הזמן והמאמצים – בסגולות הזויות?!
הרי ברור שזה בא על חשבון ההתחזקות האמיתית שה' מצפה לקבל מאיתנו, לא חבל?
שלישית, כשאנו מתרגלים להאמין לכל דבר שזז,
ולהעמיד את הדברים חסרי המקור וההבנה הללו באותו 'מדף' של כל היהדות, תורה שקיבלנו מה' בהר סיני,
היכן זה מעמיד את האמונה שלנו?
גרוע יותר: איך הילדים שלנו רואים את הדברים?
הרי אם ההורים שלהם טומנים פתקים בתוך אוזני המן, או קושרים שקיות עם משאלות על פעמוני רוח,
ומאמינים שבאמת בדרך זו תגיע הישועה,
אז אולי גם מה שהם מדליקים נרות שבת, ואוכלים מצה בפסח זה רק בגלל שהם ראו את זה כתוב באיזו גינה ציבורית?
אולי גם מצוות לולב 'השתרשה' אצל ההורים שלהם בגלל איזו סגולה שהם קראו במגזין פופולארי?
וגרוע עוד יותר: אם ההורים שלהם מאמינים בסגולות ש"עובדות",
מה יקרה כשהם יגלו סגולות גרועות יותר, שגם הם "עובדות"?
הרי גם ההורים שלהם לא עושים רק מה שכתוב בתורה,
אלא גם מה שמצליח, פופולארי, להיט, עם קבלות, אז למה הם לא?
למותר לציין שהסגולות הללו "עובדות" באותה מידה שהסגולה שמופיעה בפתח המאמר "עובדת":
ארבעים אחוז היו נושעים בין כך,
עשרים אחוז מושפעים פסיכולוגית באפקט ה'פלצבו',
והשאר יכו על חטא שהם כנראה לא עשו את הסגולה 'כמו שצריך'…
יהודים! התורה אינה חסרה דבר, תמצאו בה סגולות לכל דבר שתרצו:
אריכות ימים, ילדים, עשירות, בריאות ועוד,
אך שימו לב: כל הסגולות כולן – כרוכות בקיום מצווה מסוימת,
לא תמצאו ביהדות מעשים חסרי פשר שהם 'סגולה' למשהו, הסגולות של חז"ל תמיד מובילות אל התורה,
אל המצוות ואל תיקון האדם.
חז"ל לא גילו לנו 'קיצורי דרך'. הם גילו לנו את הדרך. וכשהולכים בדרך, זוכים גם בישועות, על הדרך…
ומעל הכל, לפני הכל, ותמיד:
לימוד התורה, תמיכה בלומדי התורה,
זו הזכות הראשונה, הסגולה הגדולה, והעיסקה הכדאית ביותר.
אין סגולה – כתורה!
________
זה לא נגמר כאן.
יש דברים שרצית לומר…
