מסכת נגעים, פרק יא, משנה ג

משנה ג: הָעוֹרוֹת וְהַבְּגָדִים הַצְּבוּעִים, אֵין מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים. הַבָּתִּים, בֵּין צְבוּעִים בֵּין שֶׁאֵינָן צְבוּעִים, מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָעוֹרוֹת כַּבָּתִּים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַצְּבוּעִים בִּידֵי שָׁמַיִם, מִטַּמְּאִין. וּבִידֵי אָדָם, אֵינָן מִטַּמְּאִין:

משנה ג: הָעוֹרוֹת וְהַבְּגָדִים הַצְּבוּעִים בצבעים שונים מלבד לבן, ואפילו אם נוצרו כך בידי שמים, אֵין מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, כיון שנאמר 'צמר או פשתים', ודרשו חכמים שכשם שהפשתן קיים כברייתו, שהרי אין דרך בני אדם לצובעו, אף צמר מיטמא רק כשהוא כברייתו, שאינו צבוע בידי אדם. וכשם שהפשתן בטבעו הוא לבן ואינו צבוע בידי שמים, אף צמר מיטמא רק כשהוא לבן, ולא כשנצבע בידי שמים, והוא הדין בבגד של עור, שאינו מיטמא כשהוא צבוע. הַבָּתִּים, בֵּין צְבוּעִים בֵּין שֶׁאֵינָן צְבוּעִים, מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, דין הָעוֹרוֹת כַּבָּתִּים, שאף אם היו העורות צבועים, הרי הם מיטמאים בנגעים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, העורות הַצְּבוּעִים בִּידֵי שָׁמַיִם, מִטַּמְּאִין. וְאילו העורות הצבועים בִידֵי אָדָם, אֵינָן מִטַּמְּאִין בנגעים.