יג וְשָׁב֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְהֶֽעֱמִ֣יד הָמ֔וֹן רַ֖ב מִן־הָֽרִאשׁ֑וֹן וּלְקֵ֨ץ הָֽעִתִּ֤ים שָׁנִים֙ יָ֣בוֹא ב֔וֹא בְּחַ֥יִל גָּד֖וֹל וּבִרְכ֥וּשׁ רָֽב׃ יד וּבָֽעִתִּ֣ים הָהֵ֔ם רַבִּ֥ים יַֽעַמְד֖וּ עַל־מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֑גֶב וּבְנֵ֣י ׀ פָּֽרִיצֵ֣י עַמְּךָ֗ יִֽנַּשְּׂא֛וּ לְהַֽעֲמִ֥יד חָז֖וֹן וְנִכְשָֽׁלוּ׃ טו וְיָבֹא֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְיִשְׁפֹּךְ֙ סֽוֹלְלָ֔ה וְלָכַ֖ד עִ֣יר מִבְצָר֑וֹת וּזְרֹע֤וֹת הַנֶּ֨גֶב֙ לֹ֣א יַֽעֲמֹ֔דוּ וְעַם֙ מִבְחָרָ֔יו וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַֽעֲמֹֽד׃ טז וְיַ֨עַשׂ הַבָּ֤א אֵלָיו֙ כִּרְצוֹנ֔וֹ וְאֵ֥ין עוֹמֵ֖ד לְפָנָ֑יו וְיַֽעֲמֹ֥ד בְּאֶֽרֶץ־הַצְּבִ֖י וְכָלָ֥ה בְיָדֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(יג) וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, שהוא אנטיוכוס הגדול, וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רַב מִן ההמון הָרִאשׁוֹן, ונצח על ידם במלחמות רבות, וּלְקֵץ הָעִתִּים, לאחר שעברו מהמלחמה הקודמת כמה שָׁנִים, יָבוֹא בוֹא שנית להלחם במלך הנגב, שהיה באותו זמן צעיר לימים, ומלכותו היתה ביד אפוטרופסים, בְּחַיִל גָּדוֹל וּבִרְכוּשׁ רָב לצורך המלחמה.
(יד) וּבָעִתִּים הָהֵם רַבִּים יַעַמְדוּ עַל מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, כי גם מלך מקדוניה ומלכים אחרים נלחמו בו, וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ, שהם חלק מהיהודים, יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזוֹן – יאמרו שלפי החזון והנבואה צריך מלך הצפון לנצח, ויצטרפו אליו, ויקבלוהו בכבוד ויעזרו לו במלחמתו, וְנִכְשָׁלוּ, כי רבים מהם נהרגו מחמת כן.
(טו) וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלְלָה להטיל מצור על ערי מלך הנגב, וְלָכַד עִיר מִבְצָרוֹת מיד מלך הנגב, וּזְרֹעוֹת – צבאותיו של מלך הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ, וְעַם מִבְחָרָיו של מלך הנגב, שיישלחו גם הם למלחמה, לא ינצחו, וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד.
(טז) וְיַעַשׂ מלך הצפון הַבָּא אֵלָיו, אל מלך הנגב, כִּרְצוֹנוֹ, שכבש מידיו את כל ארצות סוריה, וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו. וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי – בארץ ישראל, ששם עמד עם מחנהו, וְכָלָה בְיָדוֹ – ואז סיים את הכיבוש, וכל הארצות היו בידו וברשותו, חוץ מארץ מצרים עצמה, שהיתה עדיין ביד מלך הנגב.
