שיעור 21, ספר נחמיה, פרק ו, טו-יט
טו וַתִּשְׁלַם֙ הַֽחוֹמָ֔ה בְּעֶשְׂרִ֥ים וַֽחֲמִשָּׁ֖ה לֶֽאֱל֑וּל לַֽחֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנַ֖יִם יֽוֹם׃ טז וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁ֤ר שָֽׁמְעוּ֙ כָּל־א֣וֹיְבֵ֔ינוּ וַיִּֽרְא֗וּ כָּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִֽיבֹתֵ֔ינוּ וַיִּפְּל֥וּ מְאֹ֖ד בְּעֵֽינֵיהֶ֑ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֚י מֵאֵ֣ת אֱלֹהֵ֔ינוּ נֶֽעֶשְׂתָ֖ה הַמְּלָאכָ֥ה הַזֹּֽאת׃ יז גַּ֣ם ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם מַרְבִּ֞ים חֹרֵ֤י יְהוּדָה֙ אִגְּרֹ֣תֵיהֶ֔ם הֽוֹלְכ֖וֹת עַל־טֽוֹבִיָּ֑ה וַֽאֲשֶׁ֥ר לְטֽוֹבִיָּ֖ה בָּא֥וֹת אֲלֵיהֶֽם׃ יח כִּֽי־רַבִּ֣ים בִּֽיהוּדָ֗ה בַּֽעֲלֵ֤י שְׁבוּעָה֙ ל֔וֹ כִּֽי־חָתָ֥ן ה֖וּא לִשְׁכַנְיָ֣ה בֶן־אָרַ֑ח וִֽיהוֹחָנָ֣ן בְּנ֔וֹ לָקַ֕ח אֶת־בַּת־מְשֻׁלָּ֖ם בֶּ֥ן בֶּֽרֶכְיָֽה׃ יט גַּ֣ם טֽוֹבֹתָ֗יו הָי֤וּ אֹֽמְרִים֙ לְפָנַ֔י וּדְבָרַ֕י הָי֥וּ מֽוֹצִיאִ֖ים ל֑וֹ אִגְּר֛וֹת שָׁלַ֥ח טֽוֹבִיָּ֖ה לְיָֽרְאֵֽנִי׃
֍ ֍ ֍
(טו) וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה באותה שנה שעלה נחמיה לארץ ישראל, בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל, לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם לאחר עלייתו.
(טז) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ כָּל אוֹיְבֵינוּ שסיימנו את בניית החומה מסביב לירושלים, וַיִּרְאוּ כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵינוּ, וַיִּפְּלוּ מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם, כי ראו שנעשתה המלאכה בזמן קצר כל כך, ולא יכלו להשבית את המלאכה, וַיֵּדְעוּ כִּי מֵאֵת אֱלֹהֵינוּ נֶעֶשְׂתָה הַמְּלָאכָה הַזֹּאת, בהשגחתו הפרטית על ישראל.
(יז) אמנם, על אף שהגויים התייראו מפניהם, עדיין לא שקטו לגמרי, כי גַּם בַּיָּמִים הָהֵם, שאפילו הגויים ראו שהשגחת ה' חופפת על ישראל, עדיין היו להם אבני נגף מישראל בעצמם, כי מַרְבִּים חֹרֵי [-שרי] יְהוּדָה להיות בברית עם טוביה, אִגְּרֹתֵיהֶם הוֹלְכוֹת עַל טוֹבִיָּה, וַאֲשֶׁר לְטוֹבִיָּה בָּאוֹת אֲלֵיהֶם.
(יח) והטעם לכך, כִּי רַבִּים בִּיהוּדָה בַּעֲלֵי שְׁבוּעָה לוֹ, כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַח, וִיהוֹחָנָן בְּנוֹ לָקַח אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּן בֶּרֶכְיָה, וכיון שהיה מחותן עם שכניה ומשולם שהיו שרים גדולים ונכבדים, היו הם בעלי בריתו.
(יט) גַּם טוֹבֹתָיו הָיוּ אֹמְרִים לְפָנַי – היו מחזיקים את טוביה לאדם ישר והגון, וּדְבָרַי הָיוּ מוֹצִיאִים לוֹ – היו אומרים לטוביה את סודותיו של נחמיה, כי היו לו מרגלים בתוך בני ישראל, וגם אִגְּרוֹת שָׁלַח טוֹבִיָּה כדי לְיָרְאֵנִי. ולכן באותו זמן, אף שלא התיירא מהגויים שסביבו, הוצרך להעמיד שמירה מיוחדת מפני טוביה.
