ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק ו, ה-ו
ה) שאר הכינויין שמשבחין בהן את הקדוש ברוך הוא, כגון חנון, ורחום, הגדול, הגבור, והנורא, הנאמן, קנא, וחזק וכיוצא בהן, הרי הן כשאר כתבי הקדש, ומותר למוחקן:
ו) כלי שהיה שם ה' מהשמות שאסור למוחקם כתוב עליו, קוצץ את מקום השם, וגונזו. ואפילו היה השם חקוק בכלי מתכות, או בכלי זכוכית, והתיך הכלי, וגרם בכך למחיקתו ואיבודו, הרי זה לוקה, אלא חותך את מקומו וגונזו. וכן אם היה שם כתוב על בשרו, הרי זה לא ירחץ, ולא יסוך, כיון שאסור לעמוד ערום בפני שם ה', ולא יעמוד במקום הטנופת, משום כבוד השם. ואם נזדמנה לו טבילה של מצוה, כורך עליו [-על השם הכתוב על בשרו] גמי, כדי לכסות את השם, וטובל, ואם לא מצא גמי, מסבב את מקום כתיבת השם בבגדיו, ולא יהדק את הגמי או את הבגד, כדי שלא יחוץ – שלא יחצוץ בין בשרו למים, אבל אין חשש בכך שהמים שוטפים את השם ומקרבים את מחיקתו, לפי שלא אמרו חכמים לכרוך עליו אלא מפני שאסור לעמוד בפני השם כשהוא ערום, ולא משום גרם מחיקתו, כיון שאינו מוחקו בידים:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
