ספר המדע: הלכות דעות, פרק ז, א-ב
א) המרגל בחבירו, עובר בלא תעשה, שנאמר 'לא תלך רכיל בעמך', ואף על פי שאין לוקין על דבר זה, עון גדול הוא, וגורם להרוג נפשות רבות מישראל, ולכך נסמך לו בתורה הפסוק 'ולא תעמוד על דם רעך', צא ולמד מה אירע לדואג האדומי, שאמר לשון הרע על אחימלך, וגרם בכך להריגת נוב עיר הכהנים:
ב) אי זהו 'רכיל' האמור בתורה, זה שטוען דברים והולך מזה לזה, ואומר 'כך אמר פלוני', 'כך וכך שמעתי על פלוני', אף על פי שהוא אמת, הרי זה מחריב את העולם. ויש עון גדול מזה עד מאד, והוא בכלל לאו זה של 'לא תלך רכיל', והוא עוון לשון הרע, והוא המספר בגנות חבירו, אף על פי שאומר אמת. אבל האומר שקר, נקרא 'מוציא שם רע' על חבירו. אבל בעל לשון הרע זה שיושב ואומר 'כך וכך עשה פלוני', ו'כך וכך היו אבותיו', ו'כך וכך שמעתי עליו', ואמר דברים של גנאי. על זה אמר הכתוב 'יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות':
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
