ספר המדע: הלכות תלמוד תורה, פרק ד, ח-ט
ח) שנים ששאלו את הרב ביחד, שאל אחד כענין ושאל אחד שלא כענין, נזקקין לענות לאותו ששאל לענין. שאל אחד שאלה הנוגעת למעשה והשני שאל דבר שאינו נוגע לענין מעשה, נזקקין למעשה. הלכה שיש ללמוד ממנה דין למעשה, ומדרש הנוגע רק לדרשת הפסוקים, נזקקין להלכה. מדרש הנוגע לדרשת הפסוקים, ואגדה, שהם דברים שאמרו חכמים והסמיכום על הפסוקים, נזקקין למדרש. שאל אחד בענין אגדה ואחד בענין קל וחומר, נזקקין לקל וחומר, כיון שקל וחומר אדם דן מעצמו. קל וחומר וגזירה שוה, נזקקין לקל וחומר, כיון שקל וחומר יכול האדם לדון מעצמו, ואילו גזירה שוה אינו יכול לדרוש אלא אם כן קיבלה מרבו. היו השואלין שנים, אחד חכם ואחד תלמיד, נזקקין להשיב תחילה לחכם. תלמיד ועם הארץ, נזקקין לתלמיד. היו שניהם חכמים, או שהיו שניהם תלמידים, או שהיו שניהם עמי הארץ, וכן אם שאלו שניהם בשתי הלכות, או בשתי תשובות, או בשתי שאלות, שני שאלות הנוגעות לענין מעשים, ונמצא שאין חילוק ביניהם, הרשות ביד המתרגם [המעביר את השאלות אל הרב] מעתה לענות למי שירצה תחילה:
ט) אין ישינים בבית המדרש. וכל המתנמנם בבית המדרש, חכמתו נעשית קרעים קרעים, וכן אמר שלמה בחכמתו 'וקרעים תלביש נומה', כלומר ה'תנומה', השינה מלבישה את הלומד קרעים. ואין משיחין בבית המדרש אלא בדברי תורה בלבד, אפילו מי שנתעטש, אין אומרים לו 'רפואה' בבית המדרש, ואין צריך לומר שאין מדברים בבית המדרש בשאר הדברים. וקדושת בית המדרש חמורה מקדושת בתי כנסיות:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
