ח) תלמיד שהוא יושב לפני רבו תמיד, אינו רשאי לעמוד מפניו אלא שחרית וערבית בלבד, כדי שלא יהא כבודו של רבו מרובה מכבוד שמים, שאין אדם מקבל פני יוצרו אלא פעמיים ביום, שחרית וערבית:
ט) מי שהוא זקן מופלג בזקנה, אף על פי שאינו חכם, עומדין לפניו. ואפילו החכם שהוא ילד [-צעיר] עומד בפני הזקן המופלג בזקנה, ואינו חייב לעמוד מלא קומתו, אלא כדי להדרו. ואפילו זקן כותי [-גוי] מהדרין אותו בדברים, ונותנין לו יד לסומכו, שנאמר 'מפני שיבה תקום', כל שיבה במשמע:
