יא) האשרה, בין שהיתה נעבדת בעצמה, בין שהיתה עבודת כוכבים מונחת תחתיה, אסור לישב בצל קומתה, ומותר לישב בצל השריגים והעלים שלה. ואם יש לו דרך אחרת, אסור לו לעבור תחתיה. ואם אין שם דרך אחרת, עובר תחתיה כשהוא רץ:
יב) אפרוחים שקננו בה [-באשרה], ואין צריכין לאמן, מותרין. והאפרוחים והביצים שצריכין לאמן, אסורין, שהרי האשרה כמו בסיס להן, והקן עצמה שבראשה מותר, מפני שהעוף מביא עציו ממקום אחר:
יג) נטל ממנה עצים, אסורים בהנאה. הסיק בהן את התנור, יוצן [-יש לצננו כדי שלא יהנה מהחום של אותם עצים], ואחר כך יסיק בעצים אחרים של היתר, ויאפה בו. אבל אם אפה בו את הפת ולא צננו, הפת אסורה בהנאה. נתערבה אותה הפת באחרות, יוליך את דמי אותה הפת לים המלח, כדי שלא יהנה בה, ושאר הככרות מותרין:
ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק ז, יא-יג
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
