ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק ט, טו-טז
טו) עובד כוכבים שעשה לבנו או לבתו משתה לנישואיהם, אסור ליהנות מסעודתו, ואפילו לאכול ולשתות הישראל משלו שם, אסור, הואיל ובמסיבת עובדי כוכבים אכלו. ומאימתי אסור לאכול אצלו, משיתחיל הגוי לעסוק ולהכין צרכי סעודה, וכל ימי המשתה, ולאחר ימי המשתה שלשים יום, וכל הסעודות הללו אסורות אפילו אם נעשו בסתם, כיון שמן הסתם הם לכבוד הנישואין. ואם עשה סעודה אחרת ופירש שהיא מחמת הנישואין, אפילו לאחר שלשים יום, אסור, עד שנים עשר חדש. וכל ההרחקה הזאת, מפני עבודה של כוכבים הוא, שנאמר 'וקרא לך ואכלת מזבחו, ולקחת מבנותיו לבניך, וזנו בנותיו אחרי אלוהיהן, והזנו את בניך אחרי אלוהיהן' וגו':
טז) בת ישראל, לא תיניק את בנה של עובדת כוכבים, מפני שמגדלת בן לעבודת כוכבים, ולא תיילד את הנכרית, מפני שמיילדת בן לעבודת כוכבים, אבל מילדת היא בשכר, משום איבה [כיון שאם נמנעת היא מליילד את הנכרית אפילו תמורת שכר, יש בכך משום איבה].
והנכרית מילדת את בת ישראל, ומניקה את בנה, ובתנאי שיהא זה ברשותה של הישראלית, כדי שלא תהרגנו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
