הקדמה: הלכות קריאת שמע, מצות עשה אחת, והיא, לקרות קריאת שמע פעמים ביום. וביאור מצוה זו בפרקים אלו:
א) פעמיים בכל יום קוראין קריאת שמע, בערב ובבקר, שנאמר 'ובשכבך ובקומך', וכוונת הכתוב בלשון 'בשכבך' היא שיש לקרוא קריאת שמע בשעה שדרך בני אדם שוכבין, וזה הוא לילה. ו'בקומך' היינו בשעה שדרך בני אדם עומדין, וזה הוא יום:
ב) ומה הוא קורא, שלשה פרשיות, ואלו הן, שמע, והיה אם שמוע, וויאמר. ומקדימין לקרות פרשת שמע, מפני שיש בה יחוד השם, ואהבתו, ותלמודו, שהוא העיקר הגדול שהכל תלוי בו. ואחריה והיה אם שמוע, שיש בה צווי על (זכירת) שאר כל המצות. ואחר כך פרשת ציצית, שגם היא יש בה צווי זכירת כל המצות:
ג) ואף על פי שאין מצות ציצית נוהגת בלילה, קוראין אותה בלילה, מפני שיש בה זכרון יציאת מצרים, ומצוה להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה, שנאמר 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך'. וקריאת שלש פרשיות אלו, על סדר זה, היא הנקראת קריאת שמע:
ספר אהבה: הלכות קריאת שמע, פרק א, א-ג
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
