יום ראשון
כ"ב תמוז התשפ"ד
יום ראשון
כ"ב תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

מסכת בבא בתרא, פרק ו, משנה ב

משנה ב: הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לַחֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו רֹבַע טִנֹּפֶת לִסְאָה. תְּאֵנִים, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר מְתֻלָּעוֹת לְמֵאָה. מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר קוֹסְסוֹת לְמֵאָה. קַנְקַנִּים בַּשָּׁרוֹן, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר פִּיטַסְיָאוֹת לְמֵאָה:

הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת – תבואה לַחֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה – הלוקח מְקַבֵּל עָלָיו רֹבַע טִנֹּפֶת לִסְאָה, שכן דרך תבואה, שיש בה גם עפר וקש, אך אם היה השיעור גדול יותר, יכול הוא להחזיר את הסחורה למוכר. הקונה תְּאֵנִים, מְקַבֵּל עָלָיו שיהיו שם עֶשֶׂר תאנים מְתֻלָּעוֹת לְכל מֵאָה, אך לא יותר. הקונה מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן, מְקַבֵּל עָלָיו שיהיו שם עֶשֶׂר חביות קוֹסְסוֹת – מקולקלות לְכל מֵאָה חביות [ודין זה הוא באופן שאמר לו 'מרתף זה של יין אני מוכר לך', ומכרו לו לשימוש בתבשילים, אבל אם מכרו לו כדי שימכרם בחנות, צריך ליתן לו יין בינוני הנמכר בחנות. ואם אמר לו שימכור לו 'מרתף של יין, לתבשילים', ולא אמר 'מרתף זה', צריך לתת לו יין שכולו טוב, כפי שנוהגים להשתמש לצורך תבשילים]. המוכר לחבירו קַנְקַנִּים בַּשָּׁרוֹן – בארץ המישור, ששם הטיט שעושים ממנו את הקנקנים אינו נשרף היטב בתנור, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר פִּיטַסְיָאוֹת לְמֵאָה – יודע הקונה שעשירית הקנקנים לא יהיו טובים, שהיין שנותנים בהם נספג בדפנותיהם ונפלט מהצד החיצוני שלהם.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)