יב. מצוות הלואה היא רק כשיש לאדם ממון מזומן, אך אם אין לו – אינו חייב ללוות בעצמו מאחרים כדי שיהיה לו ממון להלוות, אך יש בזה מצוות חסד.
ואם יש לו ממון שהפקיד אצל אדם אחר, חייב ליטלו ממנו ולהלוותו לאדם המבקש הלואה. ואם הוא מתעצל ללכת להוציא את פקדונו, חייב ללוות ממון מאחרים כדי להלוותו למבקש ההלואה. ואם יש לו ממון שהלווה לאדם אחר, וכבר הגיע זמן הפרעון, יש אומרים שחייב ליטול את הממון מאותו לווה שהגיע זמן פרעונו, ולהלוותו לאדם שמבקש ממנו עתה הלוואה.
