דיני מצוות הלואה / פרק ד
ג. אף שהתבאר שמצוה להיטיב גם עם שונאו, ואפילו עם מי שיש מצוה לשנאותו, מכל מקום יש חילוק ביניהם, באופן ששני בני אדם מבקשים ממנו חסד, אוהבו ושונאו, הדין הוא כך: אם הוא שונאו ללא סיבה, מצוה להיטיב עם שונאו דוקא, כדי לכוף את יצרו הרע, הגם שמחמת כן לא יוכל להיטיב עם אוהבו. אך אם הוא שונאו מחמת עבירה שעבר, מצוה להיטיב לאדם הגון, שהוא אוהבו, יותר מלאדם שאינו הגון, שעבר עבירה שמחמתה הוא שונאו.
