דיני מצוות הלואה / פרק ו
ג. שני עניים המבקשים הלואה מהאדם, ואחד מהם הוא קרובו אך גר בעיר אחרת, ואילו השני אינו קרובו אך גר בעירו, יש להקדים את הקרוב על פני בן עירו. אך אם הקרוב יוכל להשיג בקלות הלואה מאחרים, ואותו אדם שאינו קרובו לא יוכל להשיג הלואה במקום אחר, הרי הוא קודם לקרובו.
ד. כפי שהתבאר, יש להקדים להלוות לקרובו מלאדם אחר שאינו קרובו, וגדר 'קרוב' לענין זה הוא כמו לגבי הלכות צדקה, וכך הוא הסדר: א. אביו או אמו. ב. בניו. ג. אחיו מאביו. ד. אחיו מאמו. ה. שאר קרובים.
ה. אף בהלואה לעשירים נאמרו דיני קדימה אלו, ולכן אם שני עשירים מבקשים מהאדם הלואה, ואחד מהם קרובו והשני אינו קרובו, עליו להלוות לקרובו.
