דיני מצוות הלואה / פרק ו
י. אדם היודע שקרובו העני יבא ללוות ממנו בזמן הקרוב, ובינתיים בא אליו אדם אחר ומבקש ללוות, ולא יוכל להעמיס על עצמו ולהלוות לשניהם, יכול למעט בהלואות לרחוקים, וימתין לקרובו. אמנם אם יש לו ספק בדבר, אינו יכול לפטור עצמו מלהלוות לרחוק.
יא. כפי שהתבאר לעיל, אם עני ועשיר מבקשים מהאדם הלואה, והוא יכול להלוות רק לאחד מהם, יש להקדים את העני. ודין זה אינו דוקא בעני ממש, אלא אף אם המבקש הלוואה דחוק בעסקיו ויתכן שיתמוטט לגמרי אם לא ילוה לו, נראה שיש להקדימו לעשיר, ויקיים בזה מצות 'וכי ימוך אחיך אתך ומטה ידו והחזקת בו'.
