הלכות המצויות בעבודה / שבת (קיט-קכ)

קיט. עובד גוי, העושה מלאכה בשבת עבור מעסיקו, בדרך כלל צריך למחות בו באמת, ואם אחרי המחאה עובד מעצמו, ואין לו הכרח לעבוד בשבת מצד לוח הזמנים, מותר ליהנות ממלאכתו מיד במוצאי שבת.
קכ. יש אופנים שבהם מותר לכתחילה לתת עבודה לגוי, גם כאשר יתכן שהוא יעשה אותה בשבת, אם מתקיימים חמשה תנאים: א) שכר העבודה יהיה בקבלנות, על כל העבודה יחד. ואם השכר הוא לפי שעות – יתן לו את העבודה לפני יום שישי, או אפילו ביום שישי – אם יש לו זמן לסיימה לפני שבת (ואז מותר גם אם למעשה עבד בשבת). ב) אינו אומר לגוי לעשות את המלאכה בשבת, וגם אינו רומז לו (כלומר, אסור לתת לו עבודה ביום שישי ולומר לו שהוא צריך את התוצר מיד במוצ"ש, באופן שאינו יכול להספיק לעשות זאת לפני שבת). ג) אין ידוע שהמלאכה נעשית עבור ישראל, ולכן עבודה בבנין וכדומה, שהכל יודעים שהיא עבור ישראל, אסורה בכל אופן. ד) הגוי יטול את הכלי מבית הישראל לפני שבת, ויעשה את העבודה בביתו. ה) לאחר צאת השבת, עבר די זמן שבו היה הגוי יכול להשלים את העבודה (כגון, אם המלאכה היתה שעתיים, מותר להנות ממנה שעתיים לאחר צאת השבת).