א. ביום ל"ג בעומר מרבים קצת בשמחה, כיון שאז פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות (ואף לדעת השו"ע ומנהג הספרדים שמתירים תספורת וכדומה רק מיום ל"ד, מכל מקום עיקר ההפסקה היתה ביום ל"ג, וביום ל"ד מתו רק מועטים).
ב. ויש אומרים שטעם השמחה הוא על כך שלאחר מכן לימד רבי עקיבא חמשה תלמידים אחרים (שאחד מהם היה רבי שמעון בר יוחאי), והם לא מתו כראשונים, אלא לימדו תורה לכל ישראל. (פר"ח)
