א. בין יום הכפורים לסוכות אין מתענים ואין אומרים תחנון, לפי שהם ימי שמחה, שבימי שלמה המלך חנכו באותם ימים את המזבח בבניית בית המקדש הראשון, וגם אנו עוסקים במצות בנית סוכה והכנת ארבעת המינים [ויש אומרים שעד סוף חודש תשרי אין אומרים תחנון]. (קצש"ע קלד).
ב. מצוה על כל אדם לעסוק בעצמו בעשיית הסוכה והנחת הסכך, ואפילו שהוא אדם נכבד, זהו כבודו. ומן הראוי היה לברך שהחיינו על עשיית הסוכה, אלא שאנו סומכים על ברכת שהחיינו בקידוש בלילה הראשון. (שם).
