בענין ישראל ואומות העולם
ג. והנה ראתה החכמה העליונה, היות ראוי שזה ההשתדלות יתחלק לשרשיי וענפיי, פירוש, שיהיה בתחילה זמן ההשתדלות לשורשים שבתולדות, ואחר כך לענפים שבהם, והיינו, כי המין האנושי כולו היה צריך עדיין שיקבע עניינו כראוי, ויתוקן מן הקלקולים שנהיו בו, ולפי סדר ההדרגה הנה היה ראוי שיוקבעו בראשונה שורשיהם וראשיהם של תולדות האדם לעמוד במדרגה מתוקנת, ויעמדו בה הם וענפיהם, כי הענפים ימשכו תמיד אחר השורש.
והנה, הגביל הזמן להשתדלות השורשי הזה, שמי שיזכה מכלל הנמצאים באותם הזמנים שהיה שער זה נפתח, והיה בידם להגיע לזה הענין, ויכין את עצמו כראוי, ייקבע לשורש אחד טוב ויקר, מוכן למעלה הרמה הראויה למי שהוא אדם במצב הטוב, ולא אדם במצב המקולקל, וכן ישיג שיותן לו להוציא תולדותיו הראויים לו כולם בבחינתו, פירוש, באותה המדרגה והמצב שכבר השיג הוא בשורשיותו.
