שמירת הלשון  / פרק ג, ד

אמרו חז"ל, יראה אדם לתפוס מה שלמד [כלומר, שיתבונן היטב בעת לימודו כדי שידע מה להשיב כשישאלוהו לעתיד לבא], כדי שלא יבוש ויכלם ביום הדין, בשעה שיאמרו לו עמוד וערוך מקרא שקרית, משנה ששנית וכו'. ואמרו גם שמי ששוכח את לימודו מחמת אונס, מזכיר לו המלאך את מה שלמד, כדי שלא יתבייש. ולפי זה צריך האדם להזהר בעת לימודו שלא יפסיק לדברי חול, כי מלבד האיסור החמור שבדבר, גם יתבייש מאד במעשיו, והרי זה כאדם שיציעו לו לקנות מסכת יפה ומהודרת, ובאמצע דברי התורה יהיו מעורבים דברים בטלים והבלי העולם הזה, בודאי יימנע מלקנותה, וכמו כן אדם זה, שלעתיד לבא יביאו המלאכים את המסכתות שלמד, ויראו הכל שמעורב בהם דברי הבל ומעשיות, בודאי יתבייש בכך מאד, ולכן יקפיד האדם בעת לימודו שיהיה הלימוד נקי ומנופה ללא פסולת כלל.