משנה ב: וְכֵן בְּגִנָּה, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדֹּר, מְחַיְּבִין אוֹתוֹ אֲבָל בְּבִקְעָה מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ אֶלָּא אִם רוֹצֶה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה וּ עוֹשֶׂה חֲזִית מִבַּחוּץ לְפִיכָךְ, אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ, אִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן, בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע, וְעוֹשִׂין חָזִית מִכָּאן וּמִכָּאן לְפִיכָךְ, אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם.
לאחר שהתבאר דין בניית המחיצה בין שתי חצרות, מבארת משנתנו את דיני בניית מחיצות במקומות נוספים:
וְכֵן בְּגִנָּה, בדרך כלל נהגו לגדור בין שתי גינות, כיון שהבעלים נמצא שם בדרך כלל כדי לטפל בגינתו, ולכן אף כשלא ידוע מה המנהג הרי זה כמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדֹּר, ואם אחד מהם רוצה לגדור, מְחַיְּבִין אוֹתוֹ – את חבירו, להשתתף בבניית הגדר. אֲבָל בְּבִקְעָה – מקום שיש בו שדות רבות, בדרך כלל לא נהגו לגדור, כיון שאין הבעלים מצוי שם ברוב ימות השנה אלא רק בזמן הקציר, ולכן כשלא ידוע מה המנהג הרי זה כמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר, ואם אחד מהם אינו רוצה לגדור, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לגדור, אֶלָּא אִם הלה רוֹצֶה בדווקא שתהיה גדר, עושה זאת על חשבון עצמו, וכּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ – מכניס את כל שטח הגדר לתוך השדה שלו, וּבוֹנֶה מכספו, ואין חבירו משתתף לא בנתינת המקום ולא בנתינת ההוצאות. וּכדי שיהיה לו סימן שהמקום והאבנים שלו לבד ואין לחבירו חלק בהם, עוֹשֶׂה חֲזִית מִבַּחוּץ – עושה סימן בכותל לכיוון חצר חבירו על ישי שסד בראש הכותל שיעור של אמה בסיד, בצד הכותל של חבירו [אך לא יעשה כן בצד שלו, שאם כן אף חבירו יסייד את הצד שלו ויטען שהכותל של שניהם, אך עתה שהצד שלו אינו מסוייד, אלא רק הצד השני, זהו סימן שהכותל שלו. ואין לחשוש שחבירו יקלף את הסיד ויטען שהכותל של שניהם, כיון שניכר הקילוף]. לְפִיכָךְ, כיון שבנה את הכותל על קרקע שלו ומכספו שלו, אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ, ואין לחבירו חלק בהם.
אִם עָשׂוּ את הכותל מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן, כיון ששניהם התרצו בכך, בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע, וְעוֹשִׂין חָזִית מִכָּאן וּמִכָּאן – מסיידים אמה בראש הכותל משני הצדדים, לסימן שהכותל של שניהם, לְפִיכָךְ, כיון ששניהם השתתפו בהוצאות בניית הכותל, אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם.