משנה ט: הַגּוֹזֵל אֶת אָבִיו וְנִשְׁבַּע לוֹ, וָמֵת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ, לֹוֶה וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים:
נאמר בתורה (ויקרא ה כג) 'והיה כי יחטא ואשם, והשיב את הגזילה אשר גזל', ולמדו מכאן חכמים שכיון שנשבע לשקר, אין מתכפר לגזלן עד שישיב את הגזילה. משנתנו עוסקת באופן שירש הגזלן את הנגזל, כיצד יפטר מחיוב התשלומים:
הַגּוֹזֵל אֶת אָבִיו, וְנִשְׁבַּע לוֹ לשקר שלא גזלו, וָמֵת האב, והגזילה עדיין קיימת כמות שהיא, אף שהוא אחד מיורשיו, חייב להוציא את הגזילה מתחת ידו, ולכן הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לְבָנָיו (-בני הגזלן), אוֹ לְאֶחָיו, אם אין לו בנים. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ, לֹוֶה וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים.
