מסכת ביצה, פסקי הלכות, פרק א (א)

א. ביצה שנולדה ביום טוב, ואפילו מתרנגולת העומדת לשחיטה, אסורה באכילה עד מוצאי יום טוב.

ב. השוחט תרנגולת ביום טוב, ומצא במעיה ביצים גמורות, מותר לאוכלן ביום טוב עצמו.

ג. איסור השהיית חמץ או שאור בפסח, שיעורם בכזית.

ד. ביצה שנולדה בשבת הסמוכה ליום טוב, או ביום טוב הסמוך לשבת, אסורה בשני הימים.

ה. ביצה שנולדה ביום טוב, מותרת באכילה למחרת, ביום טוב שני של גלויות.

ו. ביצה שנולדה ביום טוב ראשון של ראש השנה, אסורה גם ביום השני.

ז. ביצה שנולדה בשבת או ביום טוב, אסורה אפילו בטלטול לצורך שימוש אחר, כגון לסמוך בה כרעי המיטה, אבל מותר לטלטל עבורה כלי של היתר, כגון לכפות עליה כדי שלא תישבר.

ח. ביצה שיש ספק אם נולדה בשבת ויום טוב או ביום חול, אסורה.

ט. ביצה שנולדה בשבת או ביום טוב, האסורה באכילה ובטלטול, אפילו אם התערבה באלף ביצים של היתר, כולן אסורות.

י ענפי דקל שנשרו מהעץ בשבת, אסורים בשימוש ביום טוב שחל ביום ראשון.

יא. עצי דקל שנשרו מהעץ ביום טוב, אסורים בשימוש בו ביום. ואם נפלו מעצמם לתוך התנור, רשאי להוסיף עליהם עצי היתר מרובים, ומסיקם, ומותר להפך בכולם, כיון שעצי האיסור בטלים ברוב.

יב. דבר האסור מן התורה, אסור לבטלו לכתחילה ברוב, אך דבר האסור רק מדרבנן, מותר לבטלו ברוב.

יג. בכל הימים טובים, נוהגים בארץ ישראל יום אחד ובחוץ לארץ יומיים, מלבד ראש השנה שאף בארץ ישראל נוהגים יומיים.

יד. יהודי שמת ביום טוב, יעסקו גויים בקבורתו. אך אם מת ביום טוב שני, ואפילו ביום טוב שני של ראש השנה, מותר ליהודים לעסוק בקבורתו, ואפילו אם אין חשש בהשהייתו למוצאי שבת, והתירו חכמים לגביו את כל האיסורים, ואפילו לחתוך בד לתפירת תכריכיו, או לחתוך הדסים ולהניח על מיטתו.

טו. יום טוב ראשון שחל ביום חמישי, מותר להניח בו עירוב תבשילין כדי להתיר את הבישול וההכנה מיום שישי, שהוא יום טוב שני, לצורך שבת. אך אם היה זה יום טוב של ראש השנה, אין להניח ביום הראשון עירוב תבשילין.

טז. אפרוח שנולד ביום טוב, מוקצה הוא, ואסור באכילה. אך עגל שנולד ביום טוב, מותר הוא באכילה ואינו מוקצה, כיון שהיה ראוי להיות ניתר לאכילה בשחיטת אמו, וכדין בן פקועה.

יז. השוחט תרנגולת ביום טוב, ומצא בה ביצים גמורות, מותר לאוכלן אפילו בו ביום.

יח. השוחט תרנגולת, ומצא בה ביצים המחוברות עדיין בגידין, אסור לאוכלן בחלב. אך אם אינן מחוברות כלל, מותר לאוכלן בחלב.

יט. ביצה שיצאה רובה מגוף התרנגולת בערב יום טוב, אף שחזרה לגופה ונולדה לגמרי ביום טוב, מותרת היא באכילה בו ביום.

כ. הבודק בקן התרנגולת בליל יום טוב ולא מצא שם ביצה, ולפני שהאיר היום מצא שם ביצה, אם יש עמה תרנגול זכר, הביצה מותרת, כיון שבודאי יצאה רובה בערב יום טוב, אלא שחזרה לגופה. ואם אין עמה זכר, הביצה אסורה.