משנה ז: שִׁיֵּר מִקְצָת הַגֵּט וּכְתָבוֹ בַּדַּף הַשֵּׁנִי, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה, כָּשֵׁר. חָתְמוּ עֵדִים בְּרֹאשׁ הַדַּף, מִן הַצַּד, אוֹ מֵאַחֲרָיו בְּגֵט פָּשׁוּט, פָּסוּל. הִקִּיף רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין. (סוֹפוֹ שֶׁל זִה בְּצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר). רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד סוֹפוֹ שֶל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין בְּסוֹפוֹ, כָּשֵׁר:
שִׁיֵּר הסופר מִקְצָת מנוסח הַגֵּט וּכְתָבוֹ בַּדַּף הַשֵּׁנִי – בטור נוסף באותו קלף, משמאל לטור הראשון, וְהָעֵדִים חתמו מִלְּמַטָּה, בסיום נוסח הגט שבטור השני, כָּשֵׁר, כיון שחתימת העדים מתייחסת לכל נוסח הגט, ולא רק לטור השני (והיינו באופן שניכר שלא נחתך מהגט כלום, שאם לא כן יש לחשוש שהיה בימין נוסח בפני עצמו של גט שלם, ובשמאל נוסח בפני עצמו של גט אחר, וחתכו באופן שיתאים הנוסח שבתחילת הטור השמאלי לנוסח שבסיום הטור הימני, וחתימת העדים מתייחסת לגט השמאלי בלבד, שחלקו נחתך, ואין לדעת מה היה כתוב בו). חָתְמוּ עֵדִים בְּרֹאשׁ הַדַּף, לפני נוסח הגט, או שחתמו מִן הַצַּד, אוֹ מֵאַחֲרָיו – מעבר לדף בְּגֵט פָּשׁוּט – גט רגיל (למעט מ'גט מקושר' המוזכר לעיל פ"ח מ"ט, שחותמים בו העדים על הקשרים, מעבר לדף), הרי זה פָּסוּל, עד שיחתמו העדים בתחתית נוסח הגט.
כתב שני גיטין, שניהם מתחילים באמצע הדף, האחד פונה כלפי מטה והשני כתוב הפוך, כלפי מעלה, והִקִּיף – הסמיך רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה – ההתחלות של שתי נוסחאות הגט סמוכים זה לזה באמצע הדף, וכל אחד מסתיים בצד אחר של הדף, וְהָעֵדִים חתומים בָּאֶמְצַע, בין שני הגיטין, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין, כיון שאינם חתומים בתחתית שום גט, אלא בראש שני הגיטין, וחתימה בראש הגט אינה כשרה.
היו שני הגיטין כתובים מכיוון שני ראשי הדף לכיוון האמצע, האחד מראש זה והשני מראשו האחר של הדף, ונמצא שסוֹפוֹ שֶׁל גט זֶה בְּצַד סוֹפוֹ שֶׁל גט זֶה – שני הגיטין מסתיימים באמצע הדף, וְהָעֵדִים חתומים בָּאֶמְצַע, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ – אותו גט שהם חתומים באותו כיוון של כתיבתו, והם נקראים יחד עם סיומו, כָּשֵׁר, והגט השני, שחתימות העדים הפוכות ביחס אליו, פסול.
היה רֹאשׁוֹ שֶׁל גט זֶה בְּצַד סוֹפוֹ שֶל זֶה, שהאחד נכתב מראש הדף ועד האמצע, ואחריו השני מאמצע הדף ועד סופו, וְהָעֵדִים חתומים בָּאֶמְצַע, אֶת – אותו גט שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין בְּסוֹפוֹ, והיינו הגט העליון, כָּשֵׁר.
