משנה ד: וְכֶבֶשׁ עָשׂוּ לוֹ מִפְּנֵי הַבַּבְלִיִּים, שֶׁהָיוּ מְתַלְּשִׁים בִּשְׂעָרוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ, טֹל וָצֵא, טֹל וָצֵא. מִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד סֻכָּה הָרִאשׁוֹנָה. עֶשֶׂר סֻכּוֹת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד צוּק, תִּשְׁעִים רִיס, שִׁבְעָה וּמֶחֱצָה לְכָל מִיל:
וְכֶבֶשׁ – מין מעלה שהיה מהלך על גבה מן העזרה ועד מחוץ לעיר עָשׂוּ לוֹ, לאותו שמוליך את השעיר המשתלח, מִפְּנֵי הַבַּבְלִיִּים [בגמרא מבואר שהיו אלו אנשי אלכסנדריה, והיו מכנים אותם 'בבליים'] שֶׁהָיוּ מְתַלְּשִׁים בִּשְׂעָרוֹ של המוליך את השעיר, וְאוֹמְרִים לוֹ, 'טֹל וָצֵא, טֹל וָצֵא', כלומר, הזדרז לשלח את השעיר, ואל תשהה את עוונותינו עלינו, ועל ידי הכבש שעשו לו, לא יכלו אותם אנשים להגיע אליו.

מִיַּקִּירֵי – מחשובי אנשי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ – את האדם המשלח את השעיר עַד סֻּכָּה הָרִאשׁוֹנָה, ועֶשֶׂר סֻכּוֹת היו עושים מִירוּשָׁלַיִם וְעַד הצוּק שממנו מושלך השעיר, שזהו מהלך תִּשְׁעִים רִיס, שִׁבְעָה וּמֶחֱצָה לְכָל מִיל, כלומר, כל 'מיל' הוא שבעה וחצי ריס, וכיון שהיו מירושלים ועד הצוק שנים עשר מיל, נמצא שהם תשעים ריס, והיו שם עשר סוכות לצורך המשלח את השעיר, ובין סוכה לסוכה שיעור מיל, שהוא אלפיים אמה, תחום שבת, והיו אנשי הסוכה יכולים ללוותו עד הסוכה הקרובה, ומסוכה אחרונה ועד הצוק היה שני מילין.