מסכת יומא, פרק ז, משנה ד
משנה ד: קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפֵּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן, וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט וְיָרַד וְטָבָל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְנִכְנַס לְהַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי עַצְמוֹ, וְלָבַשׁ. וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאוֹהֲבָיו בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ:
כפי שלמדנו בפרקים הקודמים מכניס הכהן הגדול לקדש הקדשים את הכף של הקטורת ואת המחתה המלאה גחלים, ומקטיר שם את הקטורת. עתה עליו להכנס במיוחד כדי להוציאם משם.
לאחר סיום עבודות אלו קִדֵּשׁ הכהן הגדול יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בגדי זהב, וְיָרַד וְטָבַל, וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן, המיועדים לעבודות המיוחדות ליום הכפורים, וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לקדש הקדשים כדי לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה. לאחר שיצא משם, קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט את בגדי הלבן, וְיָרַד וְטָבַל, ועָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְנִכְנַס להיכל לעבודות שנעשות בכל יום במקדש, לְהַקְטִיר על גבי מזבח הזהב את הקְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, ולהדליקן. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט את בגדי הזהב, ובזה סיים את כל עבודות היום.
עתה הֵבִיאוּ לוֹ את בִגְדֵי החול של עַצְמוֹ, וְלָבַשׁ. וּמְלַוִּין אוֹתוֹ ישראל עַד בֵּיתוֹ. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה הכהן הגדול לְאוֹהֲבָיו בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ: