מסכת כלים, פרק יז, משנה יז

משנה יז: תַּחְתִּית הַצּוֹרְפִים, טְמֵאָה. וְשֶׁל נַפָּחִין, טְהוֹרָה. מַשְׁחֶזֶת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שֶׁמֶן, טְמֵאָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ, טְהוֹרָה. פִּנְקָס שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה, טְמֵאָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ, טְהוֹרָה. מַחֲצֶלֶת הַקַּשׁ וּשְׁפוֹפֶרֶת הַקַּשׁ, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף שֶׁל פַּקּוּעוֹת כַּיּוֹצֵא בָהֶן. מַחֲצֶלֶת קָנִים וְשֶׁל חֵלֶף, טְהוֹרָה. שְׁפוֹפֶרֶת הַקָּנֶה שֶׁחֲתָכָהּ לְקַבָּלָה, טְהוֹרָה, עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַכָּכָי:

משנה יז: תַּחְתִּית הַצּוֹרְפִים – צורפי זהב וכסף, מניחים תחת מקום עשיית מלאכתם כלי עץ המכונה 'תחתית', והם עומדים בתוכו, כדי שכאשר יעסקו במלאכתם ויפלו מידם פיסות קטנות של זהב או כסף, יתאספו בתוך אותו כלי ולא יאבדו, כיון שתחתית זו עשויה לקבלה, דינה ככל כלי שיש לו בית קיבול, וטְמֵאָה (-מקבלת טומאה). וְתחתית שֶׁל נַפָּחִין, שאינה עשויה לקבלה, אלא רק כדי להגן על הנפח מהניצוצות הניתזים בעת הקשת הפטיש בברזל, הרי היא טְהוֹרָה – אינה מקבלת טומאה.

מַשְׁחֶזֶת של עץ, שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שֶׁמֶן, כדי למשוח בו את המשחזת, ועל ידי זה הסכין המושחזת נעשית חדה וחלקה, כיון שהיא עשויה לקבל את השמן, הרי זו טְמֵאָה – מקבלת טומאה. וְאילו משחזת שֶׁאֵין בָּהּ בית קיבול לשמן, הרי זו טְהוֹרָה.

פִּנְקָס העשוי מלוחות עץ דקים המרוחים בשעוה, וחורטים על השעוה דברים שרוצים לזוכרם, שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל לשַׁעֲוָה, הרי זו טְמֵאָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ בית קיבול, טְהוֹרָה.

מַחֲצֶלֶת הַקַּשׁ, העשויה לסיכוך או לשכיבה, וּשְׁפוֹפֶרֶת הַקַּשׁ שהיא חלולה ויש לה בית קיבול מועט (וכיון שקש גידולו מן הארץ נחשבים הם ככלי עץ המקבלים טומאה), רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, כיון שהמחצלת עשויה לשימוש האדם ונחשבת ככלי, ולשפופרת יש בית קיבול, ואף שהם כלים חלשים, סובר רבי עקיבא שיש להם עמידה בפני עצמם ונחשבים ככלים, ומקבלים טומאה. וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר, כיון שהוא סובר שלרוב חולשתם אין להם שם כלי, שהרי הם נמעכים ומתקלקלים בקלות, ולכך אינם מקבלים טומאה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף שֶׁל פַּקּוּעוֹת – גם כלים הנעשים מדלעת מדברית, שאינה חזקה ביותר, כַּיּוֹצֵא בָהֶן, שאף בכלים אלו נחלקו רבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי האם הם מקבלים טומאה. מַחֲצֶלֶת העשויה מקָנִים, וְכן מחצלת שֶׁל חֵלֶף – מין עשב, לדברי הכל טְהוֹרָה, כיון שאין לה כל קיום, הכל מודים שאין לה חשיבות של כלי ואינה מקבלת טומאה. שְׁפוֹפֶרֶת הַקָּנֶה, שֶׁחֲתָכָהּ ממקום חיבורה לארץ לְצורך קַבָּלָה – שתשמש ככלי שיש לו בית קיבול, לתת בתוכו דברים, מכל מקום הרי זו טְהוֹרָה, ואפילו כשהתחיל להוציא את חלקה הפנימי ויש בה מקום לקבלה, עַד שֶׁיּוֹצִיא מתוכה אֶת כָּל הַכָּכָי – את כל החלק הלבן הפנימי, כפי שהדרך לעשות, וקודם לכן נחשבת ככלי שלא נגמרה מלאכתו, ואינה מקבלת טומאה כלל.