מסכת כלים, פרק יט, משנה ה

משנה ה: מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן, כֻּלָּהּ טְמֵאָה מִדְרָס. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה מִדְרָס, וְהַמִּזְרָן מַגַּע מִדְרָס. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן, כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַמִּזְרָן טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן, כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת עָרֶב. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְהַמִּזְרָן טָהוֹר:

משנה ה: מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה טומאת מִדְרָס, והיינו ששכב עליה זב ונעשית אב הטומאה, ובאותו זמן לא היה מזרן כרוך עליה, וּלאחר מכן כָּרַךְ לָהּ מִזְרָן סביבה, כֻּלָּהּ טְמֵאָה מִדְרָס, כיון שהמזרן נחשב כחלק מהמטה, ודינו כדינה לגמרי לענין טומאה. פֵּרְשָׁה – חזר והסיר את המזרן מהמטה, הִיא – המטה עצמה נשארת טְמֵאָה טומאת מִדְרָס כפי שהיתה, וְהַמִּזְרָן, שכבר אינו חלק מהמטה, אינו נחשב כמותה להיות אב הטומאה, אלא טמא טומאת מַגַּע מִדְרָס, והיינו ראשון לטומאה, שהרי נגע במטה שהיתה טמאה טומאת מדרס. הָיְתָה המטה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, והיינו שנגעה במת עצמו, וּלאחר מכן כָּרַךְ לָהּ מִזְרָן סביבה, נחשב המזרן כחלק מהמטה, וכֻּלָּהּ – המטה והמזרן, טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה. פֵּרְשָׁה – הסיר את המזרן מהמטה, הִיא – המטה עצמה נשארת טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, כפי שהיתה, וְהַמִּזְרָן, שכבר אינו חלק מהמטה ואינו כמותה להיות אב הטומאה, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב, והיינו ראשון לטומאה, כיון שנגע במטה שהיתה אב הטומאה.

הָיְתָה המטה עצמה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב – ראשון לטומאה, וּלאחר מכן כָּרַךְ לָהּ מִזְרָן סביבה, כֻּלָּהּ – המטה והמזרן הכרוך עליה טְמֵאָה טֻמְאַת עָרֶב, כיון שהמזרן נחשב עתה כחלק מהמטה ודינו כדינה. אך אם פֵּרְשָׁה – הסיר את המזרן מהמטה, הִיא – המטה עצמה נשארת טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב – טומאת ראשון לטומאה, וְהַמִּזְרָן טָהוֹר, כיון שכלים אינם מקבלים טומאה אלא מאב הטומאה, ולא מראשון לטומאה.