מסכת מכות, פרק ג, משנה יא

משנה יא: אֵין אוֹמְדִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְמַכּוֹת הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּלֵּשׁ. אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל אַרְבָּעִים, לָקָה מִקְצָת וְאָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל אַרְבָּעִים, פָּטוּר. אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, מִשֶּׁלָּקָה אָמְרוּ שֶׁיָּכוֹל הוּא לְקַבֵּל אַרְבָּעִים, פָּטוּר. עָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׁנֵי לָאוִין, אֲמָדוּהוּ אֹמֶד אֶחָד, לוֹקֶה וּפָטוּר. וְאִם לָאו, לוֹקֶה וּמִתְרַפֵּא וְחוֹזֵר וְלוֹקֶה:

כל מי שמתחייב מלקות בבית דין, אומדים תחילה את כוחו, האם יכול הוא לקבל מלקות אלו בלא שימות מחמתן. משנתנו מבארת דין זה:
אֵין אוֹמְדִין אוֹתוֹ – את המחוייב מלקות, אֶלָּא בְמספר מַכּוֹת הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּלֵּשׁ, ואם מספר המלקות שהוא יכול לקבל אינו מתחלק לשלש, מפחיתים ממספר המלקות עד שיהיו ראויים להשתלש, ולכן אם אמדוהו שיכול הוא לקבל עשרים מלקות, אין מלקים אותו אלא שמונה עשרה.

אֲמָדוּהוּ שהוא יכול לְקַבֵּל אַרְבָּעִים חסר אחת, ולָקָה מִקְצָת, וְאָמְרוּ הרופאים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל אַרְבָּעִים, פָּטוּר. אֲמָדוּהוּ בתחילה לְקַבֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, מִשֶּׁלָּקָה – אחרי שהתחיל ללקות אָמְרוּ הרופאים שֶׁיָּכוֹל הוּא לְקַבֵּל אַרְבָּעִים, פָּטוּר, ואין מלקים אותו אלא את מספר המלקות שאמדוהו בתחילה.

אדם שעָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׁנֵי לָאוִין, ועליו ללקות שמונים מלקות, אם אֲמָדוּהוּ אֹמֶד אֶחָד, כלומר, שבאותו אומד אמדוהו ליותר משלשים ותשע מלקויות, אפילו אם אמדוהו רק לארבעים ושתים, כיון שעל העבירה השניה יש שלש מלקויות, הרי זה לוֹקֶה, וּפָטוּר משתי המלקויות. וְאִם לָאו, שאמדו אותו לשלשים ותשע מלקות או פחות, לוֹקֶה כפי שאמדוהו על עבירה זו, וּמִתְרַפֵּא, ואומדים אותו שוב על העבירה השניה, וְחוֹזֵר וְלוֹקֶה.