משנה ו: וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם, וּבַעֲקֵבוֹ שֶׁל עָם. מַעֲמִידִין זְקִיפִין לִפְנֵיהֶם, וַאֲחֵרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶן, וְכָל הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזוֹר, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפַּח אֶת שׁוֹקָיו, שֶׁתְּחִלַּת נִיסָה נְפִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ש"א ד) נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדֹלָה הָיְתָה בָעָם, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (שם לא) וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים וְגוֹ':

משנה ו: ממשיכה המשנה בביאור הפסוקים העוסקים ביציאה למלחמה: נאמר בפסוק (דברים כ ט) 'וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם, וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם', וּמוסיפה המשנה, וכן היו פוקדים שרי צבאות בַעֲקֵבוֹ – בסופו שֶׁל עָם, ומדוע היה צורך בכך, מַעֲמִידִין זְקִיפִין לִפְנֵיהֶם, והם גיבורים שתפקידם לזקוף את החלשים הנכשלים ונופלים במלחמה, וַאֲחֵרִים ממונים העומדים מֵאֲחוֹרֵיהֶם למנוע מהנלחמים לברוח מהמלחמה, וְכַשִּׁילִין – קרדומות שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶן של העומדים מאחוריהם, וְכָל הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזוֹר ולברוח מהמלחמה, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ של הממונה לְקַפַּח – לחתוך אֶת שׁוֹקָיו, שֶׁתְּחִלַּת נִיסָה נְפִילָה, כלומר, תחילת הנפילה במלחמה היא על ידי שבורחים הלוחמים מהמערכה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א' ד יז) 'נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדֹלָה הָיְתָה בָעָם', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (שם לא א) 'וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים' וְגוֹ'.