משנה ב: הָעֹמֶר שֶׁהוּא סָמוּךְ לַגָּפָה וְלַגָּדִישׁ, לַבָּקָר וְלַכֵּלִים, וּשְׁכָחוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ שִׁכְחָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שִׁכְחָה:

משנה ב: הָעֹמֶר שֶׁהוּא [הונח על ידי בעל השדה] סָמוּךְ לַגָּפָה – גדר אבנים ללא טיט, וְלַגָּדִישׁ, לַבָּקָר וְלַכֵּלִים, וּשְׁכָחוֹ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כיון שהשאירו בעל השדה ליד דבר מסוים, בודאי עתיד הוא לזוכרו ולשוב לקחתו, ולכן אֵינוֹ שִׁכְחָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אם לא זכה בו בעל השדה, הרי זו שִׁכְחָה [ובמשנה הבאה יבואר שאם כבר זכה בו בעל השדה, אף בית הלל מודים שאינו שכחה].