מסכת פרה, פרק ה, משנה ח

משנה ח: שְׁתֵּי שְׁקָתוֹת שֶׁבְּאֶבֶן אַחַת, קִדֵּשׁ אַחַת מֵהֶם, הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה אֵינָן מְקֻדָּשִׁין. הָיוּ נְקוּבוֹת זוֹ לָזוֹ כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, אוֹ שֶׁהָיוּ הַמַּיִם צָפִין עַל גַּבֵּיהֶן אֲפִלּוּ כִקְלִפַּת הַשּׁוּם, וְקִדֵּשׁ אֶת אַחַת מֵהֶן, הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה מְקֻדָּשִׁין:

משנה ח: שְׁתֵּי שְׁקָתוֹת שֶׁבְּאֶבֶן אַחַת, כלומר, אם היתה אבן גדולה שאינה מחוברת לקרקע, וחקק בה האדם שתי שקתות זו לצד זו, ומילא את שתיהן מים חיים, אם קִדֵּשׁ על ידי נתינת אפר פרה אדומה רק את המים שבאַחַת מֵהֶם, הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה אֵינָן מְקֻדָּשִׁין, ואפילו אם היה בדופן שביניהם נקב דק פחות משיעור 'שפופרת הנוד', אך אם הָיוּ השקתות נְקוּבוֹת זוֹ לָזוֹ, בדופן שביניהן בנקב רחב ששיעורו כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד – שפופרת שמשתמשים בה לרוקן את הנוד מהמים שבו, והיינו בגודל שיכול להכניס לנקב זה את שתי אצבעותיו ולסובבם ברווח, אוֹ שֶׁהָיוּ הַמַּיִם צָפִין עַל גַּבֵּיהֶן – מעל הדופן המפרידה בין שתי השקתות אֲפִלּוּ בגובה דק ביותר, כִקְלִפַּת הַשּׁוּם, כיון שהדופן שביניהן נמוכה במקצת משאר הדפנות המקיפות את השקתות, וְקִדֵּשׁ אֶת המים שבאַחַת מֵהֶן, גם הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה מְקֻדָּשִׁין, כיון ששתי השקתות נחשבות ככלי אחד.