משנה ב: כֵּיצַד, שְׁתֵּי נָשִׁים, לָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים וְלָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים, פָּרַח מִזּוּ לָזוֹ, פּוֹסֵל אֶחָד בַּהֲלִיכָתוֹ. חָזַר, פּוֹסֵל אֶחָד בַּחֲזִירָתוֹ. פָּרַח וְחָזַר, פָּרַח וְחָזַר, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם, שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְעֹרָבוֹת, אֵין פָּחוּת מִשְּׁתָּיִם:

משנה ב: כפי שהתבאר במשנה הקודמת, גוזל הפורח מבין קינים סתומות של אשה אחת לבין קינים סתומות של אשה אחרת, הוא עצמו פסול, וכן פוסל הוא גוזל נוסף מהקינים שיצא מהם, מבארת המשנה, כֵּיצַד הוא דין זה, היו שְׁתֵּי נָשִׁים, לָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים סתומות, שבהם ארבעה גוזלים, וְלָזוֹ שְׁתֵּי קִנִּים סתומות, שבהם ארבעה גוזלים, פָּרַח גוזל אחד מִזּוּ לָזוֹ, ונמצא שלאשה שפרח ממנה הגוזל נשארו שלשה גוזלים, ולחברתה יש עתה חמשה גוזלים, הרי הוא עצמו פסול, ולכן בעלת חמשת הגוזלים מקריבה רק ארבעה, ובפריחתו הוא פּוֹסֵל גוזל אֶחָד נוסף בַּהֲלִיכָתוֹ – מהקינים שהלך מהם, ויכולה בעלת שלשת הגוזלים להקריב רק שתים מהם, כיון שאם תקריב את שלושתם, וכגון שתקריב מלבד העולה והחטאת גם את הגוזל השלישי לעולה, הרי בכך הוקבע הגוזל שפרח להיות חטאת [כיון ש'קן סתומה' היא עד שמקריבים אחד מהם, ואילו לאחר שהוקרב האחד נקבע חבירו לשם הקרבן השני, ואם הוקרב זה לעולה נקבע השני לחטאת], ואז לא תוכל בעלת חמשת הגוזלים להקריב ארבעה מתוכם, שמא בכלל המוקרבים לעולה יש את הגוזל שכבר נקבע לחטאת.

אם לאחר שפרח גוזל אחד מהקינים של האשה האחת לקינים של האשה השניה, חָזַר – פרח גוזל אחד מבין הקינים של האשה השניה לבין הקינים של האשה הראשונה [ואין הכוונה ש'חזר' אותו גוזל עצמו, שהרי אז אין כל מקום לחששות וספיקות, אלא שפרח גוזל שאיננו יודעים מי הוא], ונמצא עתה שיש לכל אשה ארבעה גוזלים, שמתוכם אחד הוא ספק אם הוא שלה או לא, והראשונה כבר קודם לכן לא היתה יכולה להקריב יותר משני גוזלים, ועתה פּוֹסֵל הפורח גוזל אֶחָד נוסף בַּחֲזִירָתוֹ – מבין הגוזלים שחזר מהם, והיינו של האשה השניה, שהיו לה עד עתה חמשה, והיתה יכולה להקריב ארבעה, ומעתה יש לה ארבעה ויכולה להקריב רק שני גוזלים, כיון שיתכן שהגוזל שפרח אינו הגוזל שבא אליה מקיני חברתה, ונמצא שיש לה עתה שלשה גוזלים שלה, ואם תקריב מלבד העולה והחטאת גוזל נוסף לעולה, יתכן שחברתה תקריב את הגוזל שכנגדו [שפרח ממנה] גם כן לעולה, והדבר אסור, שהרי משני קינים אי אפשר להקריב יותר משתי עולות, ולכן מקריבה כל אחת מהן רק שני גוזלים, אחד לעולה ואחד לחטאת.

פָּרַח וְחָזַר, פָּרַח וְחָזַר, כלומר, אפילו אם לאחר מכן פרחו גוזלים פעמים רבות בין הקינים, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם נוסף על מה שכבר נפסל, כיון שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְעֹרָבוֹת – אפילו אם יתערבו כל ארבעת הקינים לגמרי, אֵין פָּחוּת מִשְּׁתָּיִם – ניתן להקריב מבין התערובת שתי חטאות ושתי עולות, לכל אשה עולה אחת וחטאת אחת, שבזה ודאי אין כל חשש שיוקרבו יותר משתי עולות או שתי חטאות לשני הקינים [אך אם אחת מהן תקריב שלש, כגון שתי חטאות ועולה אחת, וחברתה תקריב חטאת ועולה, יש לחשוש ששלש החטאות הן משני קינים של אשה אחת, שלא כדין].