משנה ג: הַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ וְעַל מֵתוֹ וְכָל הַמְקַלְקְלִין פְּטוּרִין וְהַמְקַלְקֵל עַל מְנָת לְתַקֵּן שִׁעוּרוֹ כִּמְתַקֵן:
משנה ג: במשנה הקודמת התבאר אופן החיוב על קריעת בגד, ומשנתנו מבארת את אופן הפטור בזה:
הַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ – מתוך כעסו, כדי להשחית, וְכן הקורע עַל מֵתוֹ, באופן שאינו חייב לקרוע עליו מצד הדין, כגון שאינו קרובו, והרי זה קלקול, וְכן כָל הַמְקַלְקְלִין במלאכות אחרות, פְּטוּרִין. וְהַמְקַלְקֵל עַל מְנָת לְתַקֵּן, שִׁעוּרוֹ להתחייב הוא כִּמְתַקֵן [וכגון המוחק על מנת לכתוב, צריך שימחק שיעור הראוי לכתוב בו שתי אותיות].
