פרשת קדושים

"לא תעשו עוול במשפט, במידה במשקל ובמשורה" (ויקרא יט לה)

מצוות לא תעשה, שלא להונות במידות הלח והיבש, ולא במאזניים. ובכלל מדות הוא גם כן מדידת הקרקעות, וכל דבר הנמדד בין בני אדם, כגון בגדים וכיוצא בהן, שנאמר 'לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה'. ופירשו חז"ל כי 'משורה' היא מדת הלח והיבש, והיא מדה קטנה ביותר. ולמדנו מכאן שהתורה הקפידה על המידות אפילו בשיעור קטן ביותר, ואפילו בפחות משוה פרוטה.

והמשקר במידה מכונה עוול ומשוקץ חרם ותועבה, וגורם לחמשה דברים: מטמא את הארץ, מחלל את השם, מסלק את השכינה, מפיל את ישראל בחרב, ומגלה אותם מארצם.

ואסור לשקר במידות אפילו לגוי עובד עבודה זרה, ואם שיקר – עובר בלא תעשה וחייב להחזיר. וכן אסור להטעות את הגויים בחשבון, ועל זה נאמר 'כי תועבת ה' כל עושה עול'.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.