פרשת אמור
"כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה, ונכרתה מעמיה" (ויקרא כג כט)
מצוות לא תעשה, שלא לאכול ולשתות ביום הכיפורים, שנאמר (ויקרא כ"ג, כ"ט) כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה. כל ענין מצוה זו כתבתי למעלה בסדר זה, במצות עשה י"ו, עיין שם כי קרוב הוא.
משרשי המצוה, שהיה מחסדי השם על כל בריותיו לקבוע להם יום אחד בשנה לכפר על החטאים יחד עם החזרה בתשובה, ולכן נצטוינו להתענות בו, לפי שהמאכל והמשתה ויתר הנאות הגוף יעוררו החומר להימשך אחר התאוה והחטא, ויבטלו צורת הנפש החכמה מלחפש אחר האמת, והיינו אחר עבודת הא-ל ומוסרו הטוב והמתוק לכל בני הדעת. ואין ראוי שביום בואו של האדם לדין לפני אדוניו, יבוא בנפש חשוכה ומעורבבת מתוך המאכל והמשתה, במחשבות החומר אשר היא בתוכו, שאין דנים את האדם אלא לפי מעשיו שבאותה שעה, על כן טוב לו להגביר נפשו החכמה ולהכניע החומר לפניה באותו היום הנכבד, למען תהיה ראויה ונכונה לקבל כפרתה, ולא ימנענה מסך התאוות.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.
