פרשת בהר
"לא תרדה בו בפרך" (ויקרא כה מג)
מצוות לא תעשה, שלא נעביד עבד עברי בעבודת פרך, שנאמר "לא תרדה בו בפרך". ואי זו היא עבודת פרך, פירשו חז"ל שהיא עבודה שאין לה קצבה, ולכן אסור לומר לעבד 'עדור תחת הגפנים עד שאבוא', שהרי לא נתן לו קצבת זמן מסוים, אלא יאמר לו 'עבוד עד שעה פלונית', או 'עד מקום פלוני'. ועוד פירשו חכמים, שאסור להעבידו בעבודה שאינו צריך לה באמת, ועושה זאת רק כדי שלא יתבטל העבד, ולכן אסור לומר לו חמם לי כוס זה, ובאמת אינו צריך לו, וכן כל כיוצא בזה. ואפילו שאין אלו מלאכות קשות, וכל שכן שאסור להכביד עליו במלאכות קשות באופנים אלו, שאין להם קצבה או שאינו צריך להם.
ונוהגת מצוה זו באנשים ובנשים, בזמן שהיובל נוהג, שאז ניתן לקנות עבד עברי. ואין לחייב מלקות על מצוה זו, לפי שאפשר לעבור עליה בדבור לבד מבלי מעשה.
ואף על פי שאינה נוהגת בזמן הזה, לפי שאין קנין עבד עברי נוהג, מכל מקום ראוי לו לאדם להזהר בענין מצוה זו גם היום, בהיות עניים בני ביתו, ולהזהר בה הרבה, שלא לשעבדם באופנים אלו שאסרה תורה בעבד עברי. ויתן אל לבו כי העושר והעניות – גלגל הוא שחוזר בעולם, ומהשם הוא, ויתננו לאשר יישר בעיניו, למשך הזמן שירצה, ולא יותר אפילו רגע, כי גם אם יצבור האדם כעפר כסף, ויטמנהו בקרקע, ויקנה קרקעות עד אין מספר, וטובה הרבה יהיה לו – הכל יאבד ממנו יחד בחטאו לה'. ואם יצדק – תתקיים בו הטובה, כי כל מין במינו ידבק.
