ספר המדע: הלכות דעות, פרק ג, א-ב
פרק ג, א): שמא יאמר אדם, הואיל והקנאה והתאוה והכבוד וכיוצא בהם דרך רעה הן, ומוציאין את האדם מן העולם, אפרוש מהן ביותר, ואתרחק לצד האחרון של מידה זו, עד שלא יאכל בשר, ולא ישתה יין, ולא ישא אשה, ולא ישב בדירה נאה, ולא ילבש מלבוש נאה, אלא ילבש את השק והצמר הקשה וכיוצא בהן, כגון [-כמו שנוהגים] כהני העובדי כוכבים, גם זה דרך רעה היא, ואסור לילך בה, והמהלך בדרך זו נקרא חוטא, שהרי הוא [-הכתוב] אומר בנזיר 'וכפר עליו מאשר חטא על הנפש', אמרו חכמים בביאור ענין זה, ומה אם נזיר שלא פירש אלא מן היין, צריך כפרה על כך, המונע עצמו מכל דבר ודבר, על אחת כמה וכמה שצריך כפרה, לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד, ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות על דברים המותרים. וכך אמרו חכמים, לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים, ובכלל הדבר הזה, אלו שמתענין תמיד, אינן הולכים בדרך טובה, ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית. ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן צוה שלמה המלך ואמר 'אל תהי צדיק הרבה, ואל תתחכם יותר, למה תִּשּׁוֹמֵם':
ב) צריך האדם שיכוון לבו וכל מעשיו כולם כדי לידע את השם ברוך הוא בלבד, ויהיה שבתו, וקומו, ודבורו, הכל לעומת [-לתכלית] זה הדבר של ידיעת ה', כיצד, כשישא ויתן, או יעשה מלאכה ליטול שכר, לא יהיה בלבו לקבוץ ממון בלבד, אלא יעשה דברים האלו כדי שימצא דברים שהגוף צריך להם מאכילה ושתיה, וישיבת בית ונשיאת אשה, שהם דברים הנצרכים לקיום האדם. וכן כשיאכל וישתה ויבעול, לא ישים בלבו לעשות דברים האלו כדי ליהנות בלבד, עד שנמצא שאינו אוכל ושותה אלא המתוק לחיך, ויבעול כדי ליהנות, אלא ישים על לבו שיאכל וישתה כדי להברות גופו ואיבריו בלבד, לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאוה, ככלב וחמור, אלא יאכל דברים המועילים לגוף, בין אם הם מרים ובין אם הם מתוקים, ולא יאכל דברים הרעים לגוף, אף על פי שהן מתוקים לחיך. כיצד, מי שהיה בשרו חם, לא יאכל בשר, ולא דבש, ולא ישתה יין, כענין שאמר שלמה דרך משל 'אכול דבש הרבות לא טוב' וגו', ושותה מי העולשין אף על פי שהוא מר, שנמצא אדם זה שותה ואוכל דרך רפואה בלבד, כדי שיבריא ויעמוד שלם, הואיל ואי אפשר לאדם לחיות אלא באכילה ושתיה. וכן כשיבעול, לא יבעול אלא כדי להברות גופו, וכדי לקיים את הזרע, לפיכך אינו בועל כל זמן שיתאוה, אלא כל עת שידע שהוא צריך להוציא שכבת זרע כמו דרך הרפואה, או לקיים את הזרע:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
