ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק ב, ה-ו
הלכות יסודי התורה / פרק שני
ה) וכיון שהתברר שהמלאכים אינם גופות אלא צורות, יש לשאול, במה יפרדו הצורות זו מזו, והרי אינן גופין, התשובה לכך היא לפי שאינן שוין במציאותן, אלא כל אחד מהן למטה ממעלתו של חבירו, והוא מצוי מכחו של חבירו שלמעלה ממנו, וכך הם נמצאים זה למעלה מזה, והכל נמצאים מכחו של הקדוש ברוך הוא וטובו, וזהו שרמז שלמה בחכמתו ואמר 'כי גבוה מעל גבוה שומר':
ו) זה שאמרנו שהמלאך נמצא למטה ממעלתו של חבירו, אינה מעלת מקום גשמי, כמו אדם שיושב למעלה מחבירו, אלא כמו שאומרין בשני חכמים שאחד גדול מחבירו בחכמה, שהוא למעלה ממעלתו של זה, וכמו שאומרין ב'עילה' – סיבה, שהיא למעלה מן ה'עלול' – תוצאה של הסיבה, שאין הכוונה למעלה של מקום גשמי, אלא למעלה של דרגה רוחנית גבוהה יותר:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
