ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק ז, יד-טו
יד) נטל ממנה [-מהאשרה] חתיכת עץ ועשה ממנה כרכר, המשמש ככלי אריגה, וארג בו את הבגד, הרי הבגד אסור בהנאה. נתערב אותו בגד אסור בבגדים אחרים המותרים, יוליך דמי אותו הבגד לים המלח, ושאר כל הבגדים מותרין. ומותר ליטע תחתיה [-תחת האשרה] ירקות, בין בימות החמה שהן צריכין לצל, בין בימות הגשמים, וטעם ההיתר, מפני שצל האשרה שהוא אסור, יחד עם הקרקע שאינה נאסרת, שניהם יחד גורמין לירקות אלו לצמוח, וכל שדבר אסור ודבר מותר גורמין לו, הרי זה מותר בכל מקום. לפיכך, שדה שזבלה בזבל עבודת כוכבים, מותר לזרוע אותה, והתבואה תהיה מותרת באכילה. ופרה שפטמה בכרשיני עבודת כוכבים, תיאכל – בשרה מותר באכילה, וכן כל כיוצא בזה:
טו) בשר, או יין, או פירות, שהכינום להקריבם לעבודת כוכבים, לא נאסרו בהכנה זו בהנאה, אף על פי שהכניסום לבית עבודת כוכבים, עד שיקריבום לפניה. הקריבום לפניה, נעשו תקרובת עבודת כוכבים האסורה בהנאה, ואף על פי שחזרו והוציאום, הרי אלו אסורין לעולם. וכל הנמצא בבית עבודת כוכבים, אפילו מים ומלח, אסור בהנאה מן התורה. והאוכל ממנו כל שהוא, לוקה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
