א) האופה כגרוגרת, חייב. אחד האופה את הפת, או המבשל את המאכל, או את הסממנין, או המחמם את המים, הכל ענין אחד הוא. שיעור המחמם את המים, כדי לרחוץ בהן אבר קטן, ושיעור מבשל סממנין, כדי שיהיו ראויין לדבר שמבשלין אותן לו [כגון לצבע או לרפואה וכדומה]:
ב) הנותן ביצה בצד המיחם הרותח, בשביל שתתגלגל [-תתבשל], ונתגלגלה, חייב, כיון שהמבשל בתולדת האור [-בתולדת האש] דינו כמבשל באור עצמה, וכן המדיח בחמין מליח הישן או קולייס האספנין, והוא דג דק ורך ביותר שהם מתבשלים בקלות, הרי זה חייב, כיון שהדחתן בחמין זה הוא גמר בשולן, וכן כל כיוצא בהן:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!