ז) הכל חייבין ליתן מחצית השקל, כהנים לויים וישראלים, וגרים ועבדים משוחררים, אבל לא נשים ולא עבדים כנעניים ולא קטנים, ואם נתנו מקבלין מהם. אבל הגוים שנתנו מחצית השקל, אין מקבלין מהם. קטן שהתחיל אביו ליתן עליו (-עבורו) מחצית השקל, שוב אינו פוסק, אלא נותן עליו בכל שנה ושנה, עד שיגדיל ויתן על עצמו.
ח) השקלים (-נתינת מחצית השקל) אינן נוהגין אלא בפני הבית, ובזמן שבית המקדש קיים נותנין את השקלים, בין בארץ ישראל בין בחוצה לארץ, ובזמן שהוא חרב אפילו בארץ ישראל אין נוהגין.
