טו) ואחר כך גזרו חכמים על עטרות חתנים, שלא להניחם כלל, ושלא יניח החתן בראשו שום כליל, שנאמר 'הסר המצנפת והרם העטרה', וכן גזרו על עטרות כלות אם היו של כסף או זהב, אבל של גדיל מותר לכלה:
טז) מי שראה ערי יהודה בחורבנם אומר 'ערי קדשך היו מדבר', וקורע את בגדיו. ראה ירושלים בחורבנה, אומר 'ירושלים מדבר' וגו'. ראה את בית המקדש בחורבנו אומר 'בית קדשנו ותפארתנו' וגו' וקורע. ומהיכן חייב לקרוע על ראיית ירושלים, מן הצופים, שמשם רואים את ירושלים. וכשיגיע למקדש קורע קרע אחר. ואם פגע במקדש תחלה, והיינו כשיבא מדרך המדבר, שפוגע במקדש לפני ירושלים, קורע על המקדש תחילה, ומוסיף וקורע קרע אחר על ירושלים:
