יום שישי
י' אב התשפ"ו

חיפוש בארכיון

ספר זרעים: הלכות שמיטה ויובל, פרק י, ז-ח

ז) בזמן שהיובל נוהג, שנת יובל אינה עולה ממנין שני השבוע, אלא שנת תשע וארבעים היא שנת השמטה, ושנת חמשים יובל, ושנת חמשים ואחת תחלת שש שנים של שבוע [-שבע שני שמיטה], וכן בכל יובל ויובל:
ח) משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה, בטלו היובלות, שנאמר 'וקראתם דרור בארץ לכל יושביה', ובא הכתוב ללמד שרק בזמן שכל יושביה עליה, והוא [-ובתנאי] שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט, אלא כולן יושבים כתקנן. בזמן שהיובל [נוהג בארץ], הרי הוא נוהג גם בחוצ לארץ לענין הדברים השייכים שם, כמו שילוח עבדים עבריים, שנאמר 'יובל היא', בכל מקום, בין בפני הבית בין שלא בפני הבית:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".

(הקדמת הרמב"ם)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?